פעם חשבתי שהמחשבות שלי הן רק מחשבות.
שאין להן באמת כוח לשנות את מה שקורה לי בחיים.
אני מטפלת כבר שנים, ובכל יום לומדת משהו חדש על הדרך בה אני פועלת.
אבל רק בשנה האחרונה גיליתי את יסודות הטיפול שלי: עקרונות הפיזיקה הקוונטית.
הבנתי שלמעשה, העולם הוא מראה — הוא משקף לנו את מה שאנחנו חושבות, מרגישות ומשדרות החוצה.
כשאני מבינה את זה, אני מבינה גם את כוחו של שינוי פנימי אמיתי, שמתחיל במחשבה, ברגש ובפעולה.
אני זוכרת את זה כל כך ברור:
ניגשתי למבחן חשוב וכל הזמן אמרתי לעצמי "אני אכשל, אין מצב שאני מצליחה".
הייתי בלחץ, בספק, בחוסר אמונה — ובסוף באמת נכשלתי.
לא כי אינני מסוגלת. אלא משום שבתוכי ויתרתי עוד לפני שהתחלתי.
לעומת זאת, לפני מספר שנים, כשרק הגענו לקנדה, נאלצתי לעשות טסט נהיגה מחדש.
לא היה לי זמן להתכונן, לקחת שיעורים עם מורה נהיגה ולהכיר את האזור שבו אצטרך להשתלב אולם בפעם הזאת קיבלתי החלטה:
לא משנה מה יקרה, לא משנה איך ארגיש — אני הולכת לעבור!
גם כשהיו טעויות קטנות בדרך.
למשל, בקנדה מותר לפנות ימינה גם באדום. אבל אני? עמדתי שם כמו פסל, מחכה לירוק, בזמן שכל הקנדים מסביבי, כולל הבוחנת, איבדו את הסבלנות.
גם כשהרגשתי שטעיתי — לא ויתרתי על התחושה הפנימית הזאת: אני עוברת. אין דרך אחרת.
ונחשו מה? עברתי בפעם הראשונה!
נכון, לא הכל היה מושלם. אבל האמונה שלי בעצמי הייתה חזקה יותר מהפחד.
העולם הוא מראה.
מה שאת בוחרת להאמין — הוא יחזיר לך בחזרה.
אז איזו מראה את בוחרת לראות היום?
