כשהייתי ילדה, אני זוכרת שרופא מומחה אמר לאימי, שאני בחיים שלא אשמין.
שיש לי מבנה מיוחד. רזה.
כזה שתמיד יישאר איתי.
מעניין למצוא את הרופא הזה היום ולשאול אותו איך הוא היה כל כך בטוח ומאיזה סיבה.
כי מסתבר, שהשערות לחוד ומציאות לחוד.
מסתבר, שהגוף שלי סותר את הקביעה.
למה ?
כי הגוף שלנו הוא מכונה מופלאה.
וכאשר אנחנו מונעים ממנו מזון, הוא עושה את הדבר ההגיוני הבא :
הוא גורם לנו להשמנה.
הוא נמצא במוד של הישרדות.
ולכן כל מזון שכבר כן מגיע אליו, הוא שומר עליו מכל משמר בדמות של שומן, השמנה.
מבחינתו, אין לו מושג מתי הוא יקבל את מנת המזון, האנרגיה, הבאה.
אז איך הוא יגן על הגוף שלי? שלך?
איך הוא ימנע נזקים בלתי הפיכים למערכת הכל כך מופלאה?
הרי הוא אינו יכול לדבר איתנו ולהסביר לנו שיש כאן בעיה.
אז הוא פשוט אוגר את המזון כשומן ומשתמש בו בעת צרה.
האם המצב הזה הפיך?
אצל רובנו, בהחלט!
אם את כמוני, שוכחת לאכול, כי הזמן קצר והמלאכה אדירה, פשוט התחילי בקטן, ביבי סטפס.
קחי איתך משהו קטן לנשנש. משהו שאת אוהבת.
אפילו תכנתי את השעון בטלפון, בשעה מסוימת.
תזכורת.
צלצול קטן שיזכיר לך.
שכדי שתוכלי להמשיך ולעשות את הפעילות המופלאה שאת עושה,
הגוף שלך זקוק לתזונה.
