אנחנו שופטים את עצמנו.
את הפנימי ואת החיצוני.
ובד"כ הביקורת הפנימית שלנו כלפי עצמנו
אינה עדינה, נעימה או נחמדה.
מה קורה כאשר הסביבה שופטת אותנו ?
איך זה גורם לנו להרגיש ?
האם הכאב שאנו חווים במקרה כזה גדול יותר ?
חזק יותר ?
פוגע יותר ?
בעצם, הסביבה באה ואומרת לנו שאנחנו אהובים, אבל בהתנייה.
אם נשתנה בדרך שהסביבה רוצה, נזכה לאהבה.
ומה קורה לגופנו בזמן הזה?
הוא מתכווץ ואז נוצרת חסימה.
הכאב שאתם חשים, זאת הדרך של הגוף שלכם לאותת לכם שמשהו אינו קשורה.
מה אפשר לעשות?
בקשו לשלוח אור ואהבה למקום שבו אתם חשים כיווץ או חסימה.
בלי טקסים.
בלי טיפולים מיוחדים.
פשוט בקשו לשלוח למקום הכאוב אהבה.
למה?
כי לאהבה יש כוחות טיפול עצומים.
